חרדה

 

חרדה על סוגיה השונים:

חרדה היא חוויה המוכרת לכולם. זוהי תחושה של מתח, מועקה או סכנה, אשר מלווה 
בסימפטומים גופניים שונים. אף על פי שחרדה היא חלק מהחוויה האנושית, במצבים 
מסוימים, היא הופכת לתופעה קיצונית אשר פוגעת בתפקוד או באיכות החיים.

קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה. אלו הן ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב 
מבוגרים וילדים, כאשר, על פי הערכות, כ-30% מהאוכלוסייה ילקו בהפרעת חרדה כלשהי 
במהלך חייהם. הפרעות חרדה מתפתחות כתוצאה מגורמים רבים- אירועי חיים וסגנון חיים,
גורמים אישיותיים, תורשתיים ופיזיולוגיים. לא תמיד ניתן לזהות בוודאות את הגורם המיידי 
להפרעה. בעשורים האחרונים התפתחו טיפולים יעילים נגד הפרעות החרדה השונות.

במסגרת הקליניקה לשירות הקהילה, נוכל לסייע באבחון ובטיפול בחרדה על סוגיה השונים.

התקפי פאניקה:

אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חווים מצבים של בהלה פתאומית ורבת עוצמה, ללא סיבה אובייקטיבית וברורה. מצבים אלו מלווים לעיתים קרובות בסימפטומים גופניים כמו דפיקות לב, כאבים בחזה, הזעה, רעידות, תחושת חנק, נמלול בגפיים, סחרחורות ועוד. לעיתים קרובות, האדם הסובל מהתקף חרדה מוצף במצבים אלו מלווים בדאגה מפני המוות או מפני אובדן שליטה. רבים מהאנשים החווים התקפי חרדה משוכנעים כי הם חווים התקף לב או שהם עומדים להשתגע.

התקף החרדה מגיע לשיאו תוך עשר דקות לערך ושוכח בהדרגה. תדירותם ועוצמתם של 
ההתקפים משתנה מאדם לאדם. התקפי החרדה עשויים להופיע בפתאומיות, ללא כל סיבה נראית לעין. עם זאת, לעיתים ניתן להצביע על דפוס, כאשר במצבים מסוימים ישנה סבירות גבוהה שהפרט יסבול מהתקף (למשל, התקפי חרדה בזמן שהייה במקומות סגורים, לפני מבחנים וכד'). פעמים רבות, מופיעה בנוסף להתקפים גם אגרופוביה.

הפרעות פאניקה:

לעיתים קרובות, אנשים שסבלו מהתקפי פאניקה, מפתחים חרדה מפני הופעה עתידית של התקף פאניקה נוסף. האבחון הפורמאלי של ההפרעה מחייב הופעה של שני התקפי פאניקה פתאומיים לפחות, אשר אחריהם חודש שבו הפרט מודאג מהישנות של ההתקפים. האדם הסובל מהפרעת פאניקה בד"כ מודאג מאוד מהתוצאות הגופניות והרגשיות של ההתקפים והוא עשוי לחשוש מפני קיומה של מחלה פיזית או מפני התדרדרות במצבו הנפשי.

התקפי פאניקה והפרעת פאניקה מעוררים סבל רב. הם עשויים לגרום לפגיעה בתפקוד,
ולהתפתחות קשיים נפשיים נוספים. במסגרת הקליניקה לשירות הקהילה אנו מציעים טיפול ממוקד המאפשר שיפור בסמפטומים ומקנה כלים להתמודדות עם חרדות בעתיד. לעיתים, לאחר התייעצות עם המטפל, ניתן לשלב טיפול תרופתי נוגד חרדה.

 

אגרופוביה היא הפרעה נפשית השייכת למשפחת הפרעות החרדה. אגרופוביה מופיעה לרוב עם הפרעת פאניקה. אגרופוביה מאופיינת על ידי פחד מפני מקומות או מצבים שבהם אין אפשרות למילוט או לקבלת עזרה. פעמים רבות מופיעה האגרופוביה לצד הפרעת פאניקה. האדם הסובל מאגרופוביה עשוי לחשוש מהופעת התקף חרדה או מהופעת סימפטומים של חרדה במקום ציבורי, ומפני המבוכה הכרוכה במצב זה.

מעבר למצוקה הרגשית, דאגות אלו עשויות ליצור שינוי בהתנהגות: הימנעות ממקומות ציבוריים הומים, או מקומות פתוחים, מעליות, קניונים או תחבורה ציבורית. כתוצאה מכך טווח הפעילות של האדם עשוי להצטמצם. במצבים קיצוניים, מתפתח פחד לעזוב את הבית או להתנהל ללא ליווי של אדם קרוב. על פי הערכות שונות, האגרופוביה נפוצה בשיעור של2-6%  מהאוכלוסייה, ונפוצה בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים. לעיתים מלווה האגרופוביה בדיכאון.

כאשר האגרופוביה פוגעת במהלך החיים, מומלץ מאוד לפנות לטיפול. חשוב לציין כי 
במרבית המקרים האגרופוביה אינה "חולפת מאליה". הבעיה עשויה להחמיר ככל שהאדם נמנע מהמקומות המעוררים בו חרדה. במסגרת הקליניקה לשירות הקהילה אנו מציעים טיפול פסיכולוגי באגרופוביה. במסגרת הטיפול יוכל המטופל להתנסות באופן הדרגתי ומבוקר ביציאה למקומות ציבוריים. במסגרת השיחות הטיפוליות תתאפשר הבנה רחבה ומעמיקה של מקור הבעיה, אשר תסייע בהתמודדות עם החרדה.

אנשים הסובלים מפוביה ספציפית, חשים פחד קבוע ומוגזם מאובייקט או מצב, אשר אינו מסוכן עבורם (או שיש בו סכנה מועטה) לעיתים עצם הציפייה למצב עשויה לעורר תחושת פחד. כתוצאה ממצב של פוביה, האדם עשוי להימנע ממצבים מעוררי חרדה, באופן אשר גורם לו למצוקה או לקשיים בתפקוד התקין. כמה מן הפוביות המוכרות ביותר הן פוביה מפני מקומות גבוהים או סגורים, מפני טיסות או מים, מפני בעל חיים מסוים וכד'.

אנשים רבים סובלים מפוביה ספציפית - בקרב נשים כ-14% ובקרב גברים כ-8%. למרות השכיחות הרבה של ההפרעה, רבים מהסובלים מפוביה ספציפית אינם פונים לטיפול אלא משנים את אורח חייהם, כך שלא יצטרכו להתמודד עם הגורם המעורר בהם חרדה. קיימים טיפולים פסיכולוגיים שונים להתמודדות עם פוביה. במסגרת הקליניקה לשירות הקהילה אנו מציעים טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הכולל טכניקות של הרפיה והרגעה עצמית, שינוי של הנחות ואמונות שגויות בנוגע לגורם המעורר חרדה וכן חשיפה הדרגתית אליו.

חרדה חברתית היא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, כאשר למעלה מ-12% מהאוכלוסייה מתמודדים עם הפרעה זו במהלך חייהם. חרדה חברתית מאופיינת בפחד מתמשך מפני סיטואציות חברתיות שבהן האדם נחשף לאנשים חדשים, או מסיטואציות שבהן הוא עלול להיות חשוף לביקורת. במצבים אלו, האדם עלול לחוות תסמינים גופניים כמו דופק מואץ, הזעה, הסמקה, רעד בגוף ובקול ותחושת גמגום.

על פי רוב, אנשים הסובלים מחרדה חברתית מודאגים בסיטואציות חברתיות מכיוון שהם תופסים את הסטנדרטים החברתיים כגבוהים. הם שואפים ליצור רושם מסוים על אחרים, אולם מטילים ספק בכך שיוכלו לעשות כן. האדם הסובל מחרדה חברתית נוטה להאמין כי יש לו מעט שליטה עצמית וכי כישוריו החברתיים אינם מספיקים. כתוצאה מאמונות אלו, נוקט האדם בהתנהגויות ביטחון או בהימנעות, באופן אשר משמר את ההפרעה ומעצים אותה. לעיתים קרובות, הסובלים מחרדה חברתית צורכים אלכוהול או סמים על מנת לחוש בנוח יותר בסיטואציה החברתית. אף על פי שייתכן ושימוש זה מקל על מצוקתם באופן נקודתי, בטווח הארוך הוא עשוי להגביר את רמת החרדה.

טיפול מתאים בחרדה חברתית עשוי להביא לשיפור ניכר בתפקוד ולירידה משמעותית ברמת החרדה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול יעיל במיוחד, כאשר לעיתים מומלץ לשלבו בטיפול תרופתי. במסגרת הקליניקה לשירות הקהילה אנו מציעים טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית. במסגרת הטיפול לומד המטופל על האופן שבו הוא חושב, חש ומתנהג בסיטואציות חברתיות. הוא לומד לאתר דפוסי חשיבה והתנהגות המשמרים את החרדה ולשנות אותם. הטיפול כולל חשיפה הדרגתית לסיטואציות חברתיות לצד טכניקות להרפייה ולהרגעה עצמית.

מידע נוסף ועדכני ניתן למצוא באתר חרדה חברתית ישראל

החיים מזמנים לנו אירועים וחוויות שונות ויש תקופות שבהם אנו חשים טרודים ומודאגים יותר מבדרך כלל. עם זאת, אצל חלק מהאנשים, הדאגה "משתלטת" על החיים והופכת למצב תמידי כמעט, הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים.

החרדה עשויה להתמקד בנושאים כללים כמו בריאות, כסף או תעסוקה או בנושאים יומיומיים כמו איחורים, מטלות וסידורים. עוצמת החרדה, תדירותה ומשכה, מוגזמים ואינם תואמים את חומרת העניין.לעיתים קרובות מלווה הדאגה הטורדנית בסימפטומים גופניים כמו מתח וכאב בשרירים, בעיות שינה, כאבי בטן, הזעה, סחרחורות ועוד. כתוצאה מכך האדם עשוי לסבול מעצבנות, קשיים בריכוז ובתפקוד התקין.

האבחון הפורמאלי של GAD ניתן כאשר מצב עניינים זה נמשך למעלה משישה חודשים. לעיתים קרובות אנשים הסובלים מ-GAD סובלים במקביל גם מהפרעת חרדה נוספת כמו חרדה חברתית, הפרעת פאניקה וכד'.

הטיפול המקובל ב-GAD הוא טיפול פסיכולוגי המשולב, לעיתים, בטיפול תרופתי נוגד חרדה. במסגרת הקליניקה לשירות הקהילה אנו מציעים טיפול ב-GAD. הטיפול יסייע למטופל לזהות את התהליכים המחשבתיים המעלים את רמת המתח והחרדה, ואת ההתנהגות הנגזרת מהם. במסגרת הטיפול יוכל המטופל לפתח כלים להרגעה עצמית ולוויסות החרדה. במידת הצורך, יינתן ייעוץ לגבי אפשרויות השימוש בטיפול תרופתי.

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) היא הפרעה נפשית השייכת למשפחת הפרעות החרדה. ההפרעה מאופיינת בהופעה חוזרת של מחשבות טורדניות המעוררות חרדה. בעקבות מחשבות אלו מופיע דחף בלתי נשלט לקיים פעולות שונות באופן טקסי, במטרה להפחית את רמת החרדה. בעקבות קיום ה"טקס" פוחתת החרדה לפרק זמן קצר, אולם המחשבות הטורדניות חוזרות ועימן שוב עולה רמת החרדה. בנוסף, פעמים רבות ההתנהגות הטקסית כשלעצמה מעוררות טרחה וחוסר נוחות.

כך למשל, החרדה מפני זיהום או חיידקים עשויה לדחוף את האדם לשטוף את ידיו שוב ושוב. החרדה מפני פורץ עשויה להביא לבדיקה חוזרת של מנעול הבית וכד'. רבים מהסובלים מ-OCD מודעים לכך שמעשיהם אינם הגיוניים. עם זאת, הם אינם מצליחים לשלוט במחשבות הטורדניות או בהתנהגות הטקסית. כתוצאה מכך הם חווים בושה, סבל ומצוקה, באופן אשר עשוי להוביל לדיכאון.

על פי הערכות שונות כ-2-3% מהאוכלוסייה סובלים מ-OCD ברמות שונות של עוצמה. כאשר ההפרעה מעוררת סבל ופוגעת במהלך החיים התקין, נדרשת התערבות של גורם מקצועי. נהוג לטפל ב-OCD באמצעות שילוב של טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. במסגרת הטיפול הפסיכולוגי לומד המטופל כיצד להימנע מביצוע הטקסים, וכיצד להתמודד עם המחשבות הטורדניות. מעבר להקלה המשמעותית בסימפטומים ולשיפור באיכות החיים, הטיפול יוכל לספק תמיכה ולסייע בהתמודדות עם הקשיים והרגשות המורכבים המלווים את ההפרעה.