פרופ' יהודה אמיר ז"ל

פרופ'
אמיר ז"ל יהודה

קורות חיים

 

 

פרופסור יהודה אמיר נולד בוינה אוסטריה בשנת 1926. בשנת 1938 לאחר האנשלוס עלה עם משפחתו לארץ ישראל. המשפחה התגוררה בחיפה ויהודה למד בבית ספר מקצועי עד להתגייסותו לפלמ"ח בשנת 1944.

הוא השתתף בקרבות מלחמת העצמאות בגדוד השלישי של הפלמ"ח.

בתום המלחמה החל בלמודי חינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1952 סיים את התואר הראשון והתחיל לעבוד במכון הפסיכוטכני הצבאי.

בשנת 1953 קבל מלגת ללמודים ב"ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק. את תואר המוסמך בפסיכולוגיה קלינית קבל ב-1955.56 והמשיך בלמודים לדוקטורט באוניברסיטת ניו יורק בפסיכולוגיה חברתית.

 

בשנת 1959 קבל אמיר קבל תואר דוקטור. נושא הדוקטורט שלו היה תיאורית המגע שאותה פיתח והיתה המנוע להפעלת האינטגרציה בהמשך פעילותו המחקרית

.

משנת 1956 עבד אמיר כעוזר מחקר באוניברסיטת ניו יורק, ובתום לימודיו שבו הוא ואשתו לישראל.

 בשנים 1960-1965 פיקד אמיר על מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל, ובמקביל הצטרף ב-1960 לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.

עבודתו האקדמית הוקדשה בעיקרה לקדום יחסים ביו-אישיים, ובמהלך שנות עבודתו הוקמו על ידו באוניברסיטה שני מכוני מחקר. "האחד המכון לקדום האינטגרציה בבתי הספר", והשני לחקר דעות קדומות(מכון ווינסטון) .במכון ווינסטון הושם דגש על חקר קליטת מהגרים ודו קיום בין בני דתות ותרבויות שונות.בעקבות הקמת המכון מונה אמיר לראש הקתדרה על שם תומס בראדלי לחקר שילוב הברתי בישראל.

המכון לאינטגרציה הוקם בשנת 1982 בעקבות יישום הרפורמה במערכת החינוך והקמת חטיבות הביניים.

פרופ' יהודה אמיר היציב שתי מטרות עיקריות: קידום ההישגים והלמידה של ילדים משכבות סוציו אקונומיות חלשות, ושילובם בבתי ספר אינטגרטיביים,  כפועל יוצא קדום האינטגרציה החברתית .

 

המכון שנקרא על שמו של פרופ' אמיר,  שם לו כמטרה העיקרית לשלב ולקדם את השכבות החלשות על ידי בטול הסגרגציה בבתי הספר כדי שהמפגש בין קבוצות שונות יהיה כבר בגילאי בית ספר .

במכון עסקו בפתוח תוכניות למודים במתמטיקה אנגלית ואוריינות בכתות הטרוגניות ,הדרכת מורים,

ופתוח תכניות להעמקת האינטגרציה החברתית בבתי הספר. כמו כן המכון הוציא לאור חוברות וספרי למוד.

 

הוא נאבק בעוצמה בהתנגדויות של קבוצות לחץ שונות שמטעמי נוחות ואידיאולוגיה העדיפו להנציח את המצב הקיים  כלומר סגרגציה בחנוך.

 

אמיר היה יושב ראש ועדת החינוך של רשת אורט ותרם לקידום החינוך הטכנולוגי של אורט.

 

פרופ אמיר שימש נציג האגודה הפסיכולוגית הישראלית באגוד הבין לאומי של מדעי הפסיכולוגיה (IUPS), וחבר הנהלה בהתאחדות הבין לאומית לפסיכולוגיה אנליטית IAAP   הוא נבחר לעמוד בראש ארבעה כנסים בינלאומיים מטעם ארגוני מחקר שונים , ובישראל היה חבר בוועדות ציבוריות רבות,

כיהן כיו"ר הועדה הציבורית לרפורמה בחנוך 1978-1979.

יהודה היה חבר במערכות כתבי עת מדעיים דוגמת מגמות,cultural psychology Journal of; cross

International journal of intercultural relation.

 

מחקריו פורסמו לאורך השנים ביותר מ-100 מאמרים וספרים והביאו לשנוי תפיסתי בחנוך במאמר משנת 1969 היציג אמיר את השפעת הרקע התרבותי על מפגשים בין יחידים ומדת הקונפליקט המצויה במפגשים אלו כתוצאה מרקע זה. בעקבות מאמר זה פותחו ברחבי העולם תוכניות למוד לקדום דו-קיום וסובלנות

יהודה אמיר חתר להביא להבנה איך לחיות עם השוני, ומהם התנאים ההכרחיים לחיים ביחד.

 

אמיר נחשב לאבי האינטגרציה ועל כל מכלל פעילותו קבל פרס ישראל בשנת 1995.

 

מותו בטרם עת עצר את התפשטות האינטגרציה בבתי הספר אבל הזרעים שזרע נבטו ובהרבה ישובים בתי הספר הפכו להטרוגניים ופותחו שטות הוראה על מנת לקדם אוכלוסיות חלשות.

 

יהודה היה לא רק חוקר ומדען אלא גם מורה ומדריך מעולה ועל כך יעידו תלמידיו הרבים שבזכותו ובעידודו הגיעו להישגים רבים.

 

באישיותו הסמכותית אבל גם ברוח טובה ובחוש הומור הוא הצליח לנטרל התנגדויות  וקונפליקטים.

.לא במקרה יהודה שהיה חילוני וליברלי עבד שנים רבות באוניברסיטה דתית והיה מוערך על ידי כל עמיתיו  גם כאלו שהיו דתיים.

.

פירסומים

אמצעי התקשורת