הבינה המלאכותית כבר כאן: פסיכולוגיה בעידן החדש

הבינה המלאכותית כבר כאן: מובילים את חזית המחקר והפיתוח בממשק שבין טכנולוגיה לנפש

הבינה המלאכותית (AI) אינה עוד "העתיד" של הפסיכולוגיה – היא ההווה, והיא משנה את פני התחום מבפנים. במעבדה לרגש ויחסים בינאישיים של פרופ' אשכול רפאלי, מוביל הדוקטורנט אלעד רפואה מערך מחקר חלוצי, בשיתוף חוקרים מובילים מהארץ ומחו"ל, הבוחן את האתגרים הדחופים ביותר במפגש הדרמטי שבין המכונה לנפש האנושית.

שתי כתבות מקצועיות שפורסמו לאחרונה מסכמות את התובנות העולות ממחקרים אלו:

• המחקר הבסיסי (פורסם בבטיפולנט): סוקר באופן אמפירי את יכולותיה של הבינה המלאכותית לזהות רגשות אנושיים. הממצאים חושפים יכולות מרשימות של מודלים מתקדמים (LLMs) בניתוח טקסט, אינטונציות קוליות ואף פענוח סיטואציות חברתיות מורכבות בווידאו – יכולות שלעיתים אף עולות על אלו של בני אדם. ממצאים ראשוניים אלו מהווים פתח מרתק להעמקה ומזמינים מחקר נוסף להבנת המנגנונים המאפשרים למכונה לעבד מידע רגשי וחברתי ברמה כה גבוהה.
• המציאות בשטח (פורסם בפסיכולוגיה עברית): עוסק במשמעויות היישומיות ובמדיניות, וחושף מציאות שכבר מתרחשת: הבינה המלאכותית משמשת הלכה למעשה כספקית שירותי בריאות נפש עבור ציבור רחב, ובאופן לא מבוקר. הכתבה מציפה דילמות אתיות וקליניות כבדות משקל מפרטיות ואוטונומיה ועד סכנת "הזיות" של המודל  וקוראת לקהילה המקצועית להוביל את הרגולציה והשיח בנושא.

מן המחקר אל היישום – "פרויקט מנטי": לצד המחקר התיאורטי והמדיניות, הצוות פועל גם לפיתוח כלים טכנולוגיים מתקדמים עבור עולם הטיפול. אלעד רפואה מוביל את "פרויקט מנטי", שזכה במימון משרד המדע, על המחקר ממונים ד"ר עומר לינקובסקי ופרופסור אשכול רפאלי יחד עם שותפים נוספים. במסגרת הפרויקט, מפותחים בוטים מבוססי בינה מלאכותית (Generative AI) שנועדו לשמש ככלי סימולציה להכשרה ופיתוח מיומנויות קליניות והוריות, עם דגש מיוחד על שיפור יכולות המנטליזציה, מתוך מטרה לרתום את הטכנולוגיה לשיפור איכות ההכשרה והטיפול בישראל.