המגמה לפסיכולוגיה, קוגניציה, רגש ומוח (מסלול עם תיזה בלבד)

דרישות הקבלה

• ממוצע תואר ראשון בפסיכולוגיה 85
• שתי המלצות אקדמיות
• ראיון קבלה אישי מחקרי

 *למגמת פסיכולוגיה קוגניציה רגש ומוח ניתן להגיש מועמדות גם לבוגרי תואר ראשון בתחומים קרובים (כמו מדעי המוח, הקוגניציה, ההתנהגות והפרעות בתקשורת). מתקבלים מתחומים אלו יידרשו לקחת קורסי השלמה.

סדרי ההרשמה

• ההרשמה הרשמית לאוניברסיטה מתבצעת באמצעות האינטרנט. ההנחיות לרישום מופיעות באתר הוועדה לתואר שני.
• מיד לאחר ביצוע תשלום דמי הרשמה באתר האוניברסיטה יופיע קישור להשלמת הרישום במערכת הרישום של המחלקה לפסיכולוגיה. הרישום הינו חובה! זה המקום לעדכן פרטי ממליצים ושאלון מגמה. 

תהליך הקבלה

המיון למגמה פסיכולוגיה, קוגניציה, רגש ומוח נעשה על בסיס נתוני המועמד וחומר ההרשמה. בחירת המועמדים היא יחסית לקבוצת הפונים באותה שנה. בתהליך הקבלה יתקיים ראיון אישי מחקרי עם חבר הסגל של המגמה.

מטרת התוכנית

• להכשיר חוקרים במדע הפסיכולוגיה.
• חשיפת התלמידים לרמות השונות של מחקר פסיכולוגי, והקניית הכלים המתודולוגיים המתאימים: החל ממדדים פסיכו-פיזיולוגיים ומערכי מחקר מעבדתיים, דרך הדמיה מוחית ומחקרי יומן וכלה בפיתוח ראיונות ושאלונים. במהלך לימודיהם, ניתנות לסטודנטים הזדמנויות ליישם את הידע העיוני והמתודולוגי שרכשו בביצוע פרוייקטים מחקריים בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה. למגמה קשרים עם בתי-חולים, מעבדות ומכוני מחקר, אשר משלבים את הסטודנטים במחקר יישומי.

למה דווקא בבר אילן

• פסיכולוגיה, קוגניציה, רגש ומוח היא מגמה מחקרית – למי שרוצה להבין תהליכים פסיכולוגיים באמצעות מחקר מדעי חדשני ופורץ דרך.
• דגש על מחקר בסיסי ויישומי.
• חקר ההתנהגות והנפש האנושית על כל היבטיה. עבודה עם אוכלוסיות בריאות וקליניות.
• הזדמנות להשתלב במעבדות מחקר מתקדמות ולהתנסות בשיטות מדעיות מגוונות כמו: ניתוח התנהגות (Tracking Eye),  דימות מוחי (MEG,EEG), גרייה מוחית (TDCS, TMS), מודלים של בעלי חיים, רישום אלקטרופיזיולוג.

מבנה התוכנית

• התואר נמשך שנתיים- תכנית הלימודים.
• הלימודים מתקיימים במשך 2 ימים בשבוע- מערכת השעות.
• התוכנית כוללת- קורס מבוא תיאורטי שנתי (4 נ"ז), 2 קורסי שיטות מחקר (2 נ"ז כל אחד), סטטיסטיקה (2 נ"ז), 2 סמינרי מגמה (4 נ"ז כל אחד), 8 קורסי בחירה (2 נ"ז כל אחד), 2 סמינרים עיוניים (2 נ"ז כל אחד), 2 פרקטיקומים מחקריים (4 נ"ז כל אחד).
• ביצוע תזה מחקרית במעבדות המחקר השונות במחלקה.

בוגרים שלנו

בסקר, שערכנו בקרב בוגרי המגמה, מצאנו, שכ- %85 מהם החזיקו משרות מחקריות בתחומים שונים בוגרי המגמה מוצאים תעסוקה באקדמיה ובשדה.

היכן עובדים הבוגרים שלנו?

• באוניברסיטאות ובמכללות בביצוע מחקר
• בנייה והערכה של תוכניות לימוד (משרד החינוך, בתי- ספר לחינוך באוניברסיטאות)
• מחקר הערכה ומיון במוסדות פרטיים (מכון סאלד, מכון ואן-ליר, מכון ברוקדייל)
• מחקר הערכה ומיון במוסדות ציבוריים (חיל האוויר, משטרה, ממד"ה בצה"ל)
• מחקר רפואי (בית לוינשטיין, מכון רקנטי, בי"ח פסיכיאטריים, מרכזי שיקום)
• מחקר עסקי (חברות פרסום, כוח-אדם, והיי-טק)
• הוראה (אוניברסיטאות, מכללות, אונ' פתוחה)
• ייעוץ (סטטיסטי, ארגוני, שיקומי)

הסגל האקדמי

סטודנטים של המגמה משתלבים, במסגרת עבודת התזה, במעבדות מחקר מובילות בתחומן המנוהלות על ידי חברי הסגל שלנו. אנו חוקרים תהליכים פסיכולוגיים והתנהגותיים מנקודת מבט של חקר המח, הקוגניציה והרגש.

• פרופ' מיכל לבידור  (Cognitive Neuroscience)- הבסיס העצבי של שפה ,במיוחד זיהוי חזותי של מילים ,מחוות יד ,ופרוזודיה, העצמה קוגניטיבית, יצירתיות.
• פרופ‘ אהרון ולר  (Developmental Psychobiology)- מחקר במודלי בעלי חיים לאכילת יתר, השמנה ואכילת בולמוס (eating-binge): מנגנונים מולקולריים, אפיגנטיים והעברה בין-דורית, מחקר במודלי בעלי חיים לדיכאון, חרדה וסכרת: בדיקת חומרים קנבידואידים כנוגדי דיכאון פוטנציאליים, וחקר מנגנונים ביולוגיים (כולל מעורבות מחסום דם-מוח), התפתחות עמידות ופגיעות לגורמי סביבה (סטרס, תזונה, וכד) – מנגנונים ביולוגיים.
• פרופ‘ גיל דיזנדרוק  (Language & Cognitive Development)- קטגוריזציה חברתית, רכישת התרבות, התפתחות מוסר, כלכלה התנהגותית.
• ד"ר ליהיא פלד אברון  (Affective Neuroscience) - עבודה עם מרחיבי תודעה (סמים פסיכדליים) והשפעתם על מגע ותפקודים חברתיים, תפקיד המגע בטיפול (פסיכולוגי ופרמקולוגי) במצבים פסיכולוגים ופסיכיאטרים שונים, חשיבות המגע וקשרים אינטימיים באוכלוסיות בריאות והרתיעה ממגע באוכלוסיות, פסיכיאטריות (אוטיזם, דיכאון, PTSD ועוד).
• פרופ‘ אבי גולדשטיין  (Electromagnetic Brain Imaging Unit)- רגש, מוטיבציה וסנכרון, תהליכים קוגניטיביים – תפיסה, זיכרון ושפה, תפקוד המח באוכלוסיות קליניות – אוטיזם, PTSD ,סכיזופרניה, פיברומיאלגיה.
• פרופ' אילנית גורדון  (Social Neuroscience)- התנהגות חברתית, הבסיס הביולוגי של התנהגות קבוצות, תפקוד מוחי באוטיזם.
• ד"ר דוד ענקי  (Cognitive Neuropsychology)- עיבוד פרצופים ועצמים, עיבוד הבעות פנים ותפיסת רגשות, תהליכי עיבוד בזמן של גירויים ויזואליים (אינטגרציה טמפורלית), פגיעות בתהליכי ראייה גבוהים אצל חולים עם פגיעות ראש.
• ד"ר פול שארפ (Computational Psychiatry )-  עבודה עם מודלים חישוביים כדי ללמוד כיצד אנשים לומדים, מתכננים ומקבלים החלטות, וכיצד תהליכים אלו מושפעים מחרדה ופסיכופתולוגיות אחרות.